להזין את עצמך באהבה - ולהסתמך על ההתבוננות הפנימית

ראשי >תקשורים ומאמרים>מאמרים>להזין את עצמך באהבה - ולהסתמך על ההתבוננות הפנימית
להזין את עצמך באהבה –
להסתמך על משוב פנימי במקום על מדדים חיצוניים
 
התזונה והמשקל הם שני תחומים בהם ניכר ההרגל הפופולארי והמבלבל ומסיט לבחון את מצב האיזון על פי אמות מידה וקריטריונים חיצוניים.
ההסתמכות על קריטריונים חיצוניים, ולרוב אובייקטיביים ומספריים, כמו קלוריות, מספר קילוגרמים שמופיעים על צג המשקל, מספר סנטימטרים במדידת היקפים או מידה בבגדים – כל כך מקובלת שנדמה לפעמים שהיא האפשרות היחידה.
למעשה מדובר באפשרות שגוזלת מאתנו את העצמה והבהירות הפנימית, לדעת מתוכנו מה, כמה ואיך נכון לנו – לאכול, לנוע, להיות, לחיות.
איך נדע אם אנחנו שומרות על איזון נכון בלי לעלות על המשקל, ואם אנחנו אוכלים היטב בלי לספור קלוריות?
מבפנים!
אמנם נכון, לכאורה ההתבוננות מבפנים לוקחת יותר זמן, תשומת לב, רגישות והקשבה, והיא פחות נחרצת וחד משמעית מאשר עלייה על המשקל או ערך קלורי מוגדר.
אבל! – לפעמים החיסכון כביכול בזמן ואנרגיה מנוון לנו יכולות הקשבה ורגישות פנימיות שאובדות.
כשמדובר ביכולות טכניות כמו ניווט (שהוחלף על ידי הווייז), זה לא ממש בעיה, אבל מה קורה כשהמוקד של האיזון הוא בכלל פנימי – הגוף שלנו והדימוי העצמי שמושפע ממנו?
לפעמים המדד החיצוני צובר כוח רב כל כך בתודעה שלנו, כוח שאנחנו אלה שמעניקות לו – שנדמה שהמאמצים שלנו כבר אינם ממוקדים בבריאות, הרמוניה ומערכת יחסים טובה עם גופנו ועם התזונה – אלא בתוצאה המספרית.
לכן, קבוצות שונות שעוסקות בתזונה נכונה קוראות לעצמן לעתים: 'שומרי משקל', ושיטות שונות לתזונה עשויות לשאת את הכותרת 'הצרת היקפים' – האם שומרים על הגוף בריא או על המספרים בצג המשקל ו/או בסרט המדידה???
 
הנה חלק מהתחושות שיכולות לתת לנו משוב בפנים בנוגע למידת הדיוק של מסת הגוף שלנו ושל כמות האכילה ואם הן נכונות לנו:
  • הרמוניה וקלות בתנועה: כשמסת הגוף מדויקת לנו, קל לנו לנוע, כשהיא גבוהה מהנכון לי – יש תחושת כבדות, ואילו כשהיא נמוכה ממה שהרמוני עבורי עשויה להתעורר חולשה.
  • נשימה קלילה וזורמת: כשמסת הגוף נכונה עבורי קל לי להכניס ולהוציא אוויר, כשמסת הגוף כבדה מידיי הנשימה נהיית פחות זורמת, לפעמים כשכמויות המזון גדולות מידיי או שאיכותו לא מתאימה למה שהגוף שלי זקוק – יש נטייה לצבור ליחה בריאות.
  • תחושה נעימה בבטן: כשאני אוכלת בכמות ובסוג המזונות הנכונים עבורי, התחושה בבטן לאחר האכילה ובכלל במהלך היומיום היא נעימה רוב הזמן, ללא כאבים, גזים ונפיחות. כשאני אוכלת יותר מהנכון לי או סוגי מזונות שלא מתאימים למה שגופי זקוק – יופיעו כאבים, נפיחות, כבדות ומועקה בבטן, אחרי האכילה וגם במהלך שאר הזמנים ביומיום. כשאני אוכלת פחות מהנחוץ לי – ישנה ריקנות בלתי נעימה בבטן, ואולי רעשים שנובעים מתנועת מעיים ומיצי עיכול ללא מזון שיש לעכלו.
  •  חיוניות ורמת האנרגיה הכללית: כשאני אוכלת היטב ובכמויות נכונות, ומסת הגוף מתאימה, החיוניות מלאה ורמת האנרגיה הכללית גבוהה. כשאוכלים יותר מידיי או שמסת הגוף גבוהה מידיי  כמו גם כשאוכלים מעט מידיי ומסת הגוף נמוכה מהטבעי לאותו אדם – רמת החיוניות יורדת והאנרגיה הכללית נמוכה יותר.
  • תחושת הרעב: אכילה בכמויות שנכונות יל מאפשרת לתחושת רעב לעלות לפני כל ארוחה, וכשאני מזהה אותה אני אוכלת משהו. אם האכילה היא בכמויות מעל הנכון עבורי, אולי לא ארגיש כלל רעב! אם האכילה היא בכמויות נמוכות ממה שגופי זקוק – תחושת הרעב קיימת באופן מתמשך, ובמקרים קיצוניים אובדת אם מפסיקים להיענות לה.
  
היות ובמרבית המקרים ההתמקדות היתרה במשקל והיקפים מועדת, בסופו של דבר, להשפיע לטובה על המראה ועל דימוי הגוף, חשוב להזכיר שישנם עוד היבטים חשובים לא פחות שמשפיעים על נראות גופנו:
  • יציבה והחזקת הגוף: יציבה נכונה משפיעה על מראה מושך יותר, מקרינה הלך רוח ותפיסה עצמית פנימית כלפי חוץ ועשויה להיות מכריעה בכל הנוגע לנראות.
חיוני למצוא את מנח הגוף שמאפשר לעמוד השדרה להיות ישר וזקוף, מה שמשפיע באופן מרחיק לכת על נראותו של הגוף, וגם על בריאותו.
כתפיים משוכות לאחור, שכמות במנח נייטרלי וחזה פתוח – משפיעים על צ'קרת הלב, ועל מידת הפתיחות שלנו לאחרים ולעולם, כמו גם על בריאות הנשימה ושחרור שרירי החזה והגב העליון.
לעתים קרובות חזה מכונס וכתפיים משוכות קדימה או מעלה מקרינים וגם באמת מצביעים על רגשות בלתי פתורים כמו בושה, מתח, סגירות והגנתיות מול הזולת, חוסר ביטחון עצמי ועוד.
היבטים אלה נראים דרך הגוף – ומפחיתים את הקרנת היופי והעוצמה כלפי חוץ, כששינוי תנוחת היציבה וההתייחסות לעצמנו מבפנים עשויים לשנות את המראה לחלוטין.
איזון בין הבטן לגב התחתון – איסוף שרירי הבטן ונשימה שמגיעה מטה עד בסיס הגוף והגב – משפיעים רבות על העוצמה של פלג הגוף התחתון שאמור ונועד לשאת את יתר הגוף עליו, ויש להם גם השפעה מכרעת על נראות הגוף.
איזון בין פלג גוף תחתון לפלג גוף עליון – משפיע מאוד על המראה וגם על הבריאות והתחושה הפנימית.
 
  • איזון בין טונוס שרירים נכון לבין הרפיה: גופנו מקרין יופי וגמישות, קלילות וחיוניות חיננית ככל שאנחנו מקיימות איזון נכון בין טונוס שרירים ויטאלי לבין הרפיה ושחרור.
כשהגוף או חלקים ממנו מכווצים מידיי הם מקרינים נוקשות, מרגישים ונראים פחות גמישים ותנועתיים, ולעומת זאת אם הם רפויים מידיי – הם נחווים ונראים כרפוסים.
הגוף נראה במיטבו כשיש בו טונוס נכון שמאוזן עם הרפיה במידה המתאימה.
 
  • תנועה: האופן בו אנחנו מתנועעים מבטא הלכי רוח, מקרין החוצה דימוי עצמי ואנרגיה, ומשפיע מאוד מאוד על הנראות שלנו.
חשוב לאפשר לגופנו לנוע די צורכו, ולאזן את הנטייה הרווחת בתקופתנו לאורח חיים יושבני ולעיסוקים בעיקר מנטליים.
גוף שלא נע – מתנוון ונהיה חולה וכואב.
תנועה הרמונית, אלגנטית, מלאת חיוניות שמקרינה דימוי עצמי שמכיר ביופי ובחוזקות שלי – מקרינה חינניות ומעלה את כוח המשיכה פלאים.
 
  • טיפוח וביגוד: בחירת בגדים שמבטאים את האישיות שלי, מחמיאים לגופי ולפניי, ומבטאים אהבה, הערכה וטיפוח עצמיים – משפיעים מאוד על הופעה מושכת ויפה.
ככלל, טיפוח עצמי של עור הפנים והגוף ושל ההופעה הם מעשה אוהב כלפי עצמנו, ואהבה זו מאירה אותנו ומקרינה מיופייה על הנראות החיצונית.
 
  • מצב הרוח ו'האור בעיניים': מידת פתיחת הלב, האהבה והחיוניות שאנחנו מרגישות מקרינים החוצה וניכרים בעיניים ובאנרגיה שלנו, משפיעים על התנועה ואחזקת הגוף, ועל המוטיבציה שלנו לטפח את עצמנו ולהיראות במיטבנו.
 
אופן בחירת סוגי המזונות הנכונים לנו בצורה אינטואיטיבית
אז... מסתבר שמזון הוא לא רק אוסף של ערכים קלוריים...
יש לו בהחלט איכויות ומאפיינים שניתן להרגיש אינטואיטיבית, למשל:
  • טמפרטורת ההגשה: אוכל יכול להיות מוגש קר, חם, קפוא, רותח בטמפרטורת החדר...
ובכל עיתוי, באופן שמושפע הן מהאקלים החיצוני והן מהאקלים הפנימי – עשוי להיות מתאים לנו טמפרטורת הגשה אחרת.
 
  • טמפרטורה אנרגטית: מנטה ונענע הם קרים, גם אם מוגשים בתה רותח, ואילו פלפל חריף וקינמון הם חמים.
אמנם כדי לדעת את סוגי הטמפרטורה האנרגטית של כל המזונות צריך ידע נוסף – אבל חלק לא מבוטל מהם ניתן לחוש אנרגטית ובאופן אינטואיטיבי.
 
  • יובש ורטיבות: ישנם מזונות יבשים יותר כמו לחם וכריכים, קרקרים ושאר מאפים, מזונות מבושלים או טריים עסיסיים ושופעי נוזלים כדוגמת פירות וירקות, מרק, תבשילים... בכל רגע ועיתוי אתם עשויים להזדקק למזון יבש או עסיסי – ותוכלו לדעת מה ההזדקקות אם תקשיבו לה.
  • מרכיבים תזונתיים: לא חייבים להתבונן על טבלת הערכים התזונתיים כדי לדעת ולהרגיש שירקות ופירות מכילים הרבה ויטמינים ומינרלים שמזינים את הגוף ומרעננים אותו, שטופו וקטניות מכילים חלבונים שמחזקים את החוסן והעוצמה ומסייעים לבנות את הגוף, שמזונות פחמימתיים כמו לחם ואורז מעניקים אנרגיה זמינה לגוף שמעניקה תחושת שובע ממושכת ואילו ממתקים מעניקים אנרגיה זמינה – שלא משביעה ו'מתבזבזת' מהר יחסית.
 
  • סיבים תזונתיים: מזונות כמו לחמים מקמחים מלאים, ירקות ופירות, קוואקר ועוד – מכילים כולם כמות גבוהה יחסית של סיבים תזונתיים, שנחשבים לחלק מתזונה בריאה, היות והם מקדמים את תנועת המעיים.
כמות צריכת הסיבים התזונתיים יכולה אף היא להיות מותאמת אינטואיטיבית לצרכים האישיים, כאשר נטייה לעצירות ולתנועת מעיים אטית מידיי היא סימן לצורך להגביר את צריכת הסיבים התזונתיים.
לעומת זאת יציאות מרובות, יותר מאחת ליום, מחלות מעי דלקתיות וקשיי עיכול על רקע עודף פעילות של המעי, הם סימן לצורך להפחית את כמות הסיבים התזונתיים.
 
  • טעמים: לטעמים העיקריים: חמוץ, מלוח, מתוק, מר וחריף, השפעות אנרגטיות שונות והרפואה הסינית מדברת אפילו על השפעה פנימית ישירה על איברים פנימיים בהתאם לטעם.
מעניין לבדוק לאלו טעמים אתם נמשכים יותר, מה הצורך העמוק שעומד מאחורי ההזדקקות לטעמים שונים ולרתיעה מאחרים.
במידה ומשיכה לטעם מסוים או רתיעה מאחר הן קיצוניות – כלומר גורמות לנו לאכול או להימנע ממאכלים באופן שאינו הולם את הצרכים האמתיים של גופנו – יש מקום להיגמל מצריכה יתר של טעם מסוים או להרגיל את עצמנו בהדרגה להכיל טעם אחר שחסר בתזונה.
במצב של היעדר התמכרות או נטייה יתרה או מוגזמת לטעם מסוים ורתיעה קיצונית מטעם אחר – קל יותר להקשיב ולהרגיש לאיזה טעם אני זקוקה בכל רגע.
 
  • מרקם: מזונות יכולים להיות פריכים ונגיסים או רכים ומלטפים, מחוספסים או חלקים, אווריריים או כבדים יותר ועוד.
מרקם מדויק עונה על צורך פנימי מסוים ושונה בכל רגע, וניתן להקשיב גם לזה.
 
מידת השובע
התבוננות על התחושות הפנימיות והגופניות שעולות בהשפעת מידת האכילה יכולה לכוון אותנו לאכילה במידה הנכונה.
מנגנון השובע והרעב אמור ומיועד לכוון אותנו נכונה בכל הנוגע לכמות האוכל הדרושה לנו, ועשוי לחזור ולתפקד אם מנפים ממנו את ההישענות על משובים חיצוניים ומספריים.
כאמור, על מנת שזה יקרה חיוני להחזיר את עצם החיבור לתחושת הרעב, ואם היא חסרה – בגלל אכילה מתמדת או עודפת – יש להרחיב את המרווחים בין הארוחות ולצמצם את כמות המזון עד שנוכל לשוב ולחוש אותה.
אין מה לפחד או לחשוש מתחושת הרעב – היא מנגנון בריא שנועד לכוון אותנו, וטוב להרגיש את קיומו.
מצד שני, אין מה להתמכר לתחושת הרעב או לשמוח ולדחוף לכך שהיא תגבר – על ידי הימנעות מאכילה.
הגוף חווה רעב מתמשך כמצב חירום, וגם אם הוא מוביל לירידה במשקל שאולי משמחת אותנו – זה לא באופן בריא והרמוני.
תחושת שובע מאוזנת היא נעימה, מרגיעה, ומשביעת-רצון, ואילו שובע מוגזם מכביד, מעייף ומעיק.
 רצוי לחפש בזמן האכילה, את תחושת השובע המאוזנת והנכונה, וכשהיא מגיעה להפסיק לאכול.
 
אכילה בהקשבה פנימית והפחתת הסחות דעת
תחושות רעב ושובע, איכויות של מזונות, ואופן השפעתם עלינו – הם כולם היבטים שמצריכים תשומת לב עדינה והקשבה רגישה.
לא נוכל להתקדם באמת לתזונה אינטואיטיבית שיכולה לאפשר לנו לאכול מתוך אהבה לעצמנו ובאופן שמיטיב אתנו באמת – אם אנחנו חוטפים מאכלים מתוך היסח הדעת, קוראים עיתון או צופים בטלוויזיה בזמן האכילה.
ניתן ואפשר לקדש באהבה ובתשומת לב מיטיבה את האינטראקציה שלנו עם אוכל ואכילה, מתוך התבוננות בתחושות הפנימיות לצד ההתרחשויות החיצוניות.
 
 
 
 
 
 
להזין את עצמך באהבה –
להסתמך על משוב פנימי במקום על מדדים חיצוניים
 
התזונה והמשקל הם שני תחומים בהם ניכר ההרגל הפופולארי והמבלבל ומסיט לבחון את מצב האיזון על פי אמות מידה וקריטריונים חיצוניים.
ההסתמכות על קריטריונים חיצוניים, ולרוב אובייקטיביים ומספריים, כמו קלוריות, מספר קילוגרמים שמופיעים על צג המשקל, מספר סנטימטרים במדידת היקפים או מידה בבגדים – כל כך מקובלת שנדמה לפעמים שהיא האפשרות היחידה.
למעשה מדובר באפשרות שגוזלת מאתנו את העצמה והבהירות הפנימית, לדעת מתוכנו מה, כמה ואיך נכון לנו – לאכול, לנוע, להיות, לחיות.
איך נדע אם אנחנו שומרות על איזון נכון בלי לעלות על המשקל, ואם אנחנו אוכלים היטב בלי לספור קלוריות?
מבפנים!
אמנם נכון, לכאורה ההתבוננות מבפנים לוקחת יותר זמן, תשומת לב, רגישות והקשבה, והיא פחות נחרצת וחד משמעית מאשר עלייה על המשקל או ערך קלורי מוגדר.
אבל! – לפעמים החיסכון כביכול בזמן ואנרגיה מנוון לנו יכולות הקשבה ורגישות פנימיות שאובדות.
כשמדובר ביכולות טכניות כמו ניווט (שהוחלף על ידי הווייז), זה לא ממש בעיה, אבל מה קורה כשהמוקד של האיזון הוא בכלל פנימי – הגוף שלנו והדימוי העצמי שמושפע ממנו?
לפעמים המדד החיצוני צובר כוח רב כל כך בתודעה שלנו, כוח שאנחנו אלה שמעניקות לו – שנדמה שהמאמצים שלנו כבר אינם ממוקדים בבריאות, הרמוניה ומערכת יחסים טובה עם גופנו ועם התזונה – אלא בתוצאה המספרית.
לכן, קבוצות שונות שעוסקות בתזונה נכונה קוראות לעצמן לעתים: 'שומרי משקל', ושיטות שונות לתזונה עשויות לשאת את הכותרת 'הצרת היקפים' – האם שומרים על הגוף בריא או על המספרים בצג המשקל ו/או בסרט המדידה???
 
הנה חלק מהתחושות שיכולות לתת לנו משוב בפנים בנוגע למידת הדיוק של מסת הגוף שלנו ושל כמות האכילה ואם הן נכונות לנו:
  • הרמוניה וקלות בתנועה: כשמסת הגוף מדויקת לנו, קל לנו לנוע, כשהיא גבוהה מהנכון לי – יש תחושת כבדות, ואילו כשהיא נמוכה ממה שהרמוני עבורי עשויה להתעורר חולשה.
  • נשימה קלילה וזורמת: כשמסת הגוף נכונה עבורי קל לי להכניס ולהוציא אוויר, כשמסת הגוף כבדה מידיי הנשימה נהיית פחות זורמת, לפעמים כשכמויות המזון גדולות מידיי או שאיכותו לא מתאימה למה שהגוף שלי זקוק – יש נטייה לצבור ליחה בריאות.
  • תחושה נעימה בבטן: כשאני אוכלת בכמות ובסוג המזונות הנכונים עבורי, התחושה בבטן לאחר האכילה ובכלל במהלך היומיום היא נעימה רוב הזמן, ללא כאבים, גזים ונפיחות. כשאני אוכלת יותר מהנכון לי או סוגי מזונות שלא מתאימים למה שגופי זקוק – יופיעו כאבים, נפיחות, כבדות ומועקה בבטן, אחרי האכילה וגם במהלך שאר הזמנים ביומיום. כשאני אוכלת פחות מהנחוץ לי – ישנה ריקנות בלתי נעימה בבטן, ואולי רעשים שנובעים מתנועת מעיים ומיצי עיכול ללא מזון שיש לעכלו.
  •  חיוניות ורמת האנרגיה הכללית: כשאני אוכלת היטב ובכמויות נכונות, ומסת הגוף מתאימה, החיוניות מלאה ורמת האנרגיה הכללית גבוהה. כשאוכלים יותר מידיי או שמסת הגוף גבוהה מידיי  כמו גם כשאוכלים מעט מידיי ומסת הגוף נמוכה מהטבעי לאותו אדם – רמת החיוניות יורדת והאנרגיה הכללית נמוכה יותר.
  • תחושת הרעב: אכילה בכמויות שנכונות יל מאפשרת לתחושת רעב לעלות לפני כל ארוחה, וכשאני מזהה אותה אני אוכלת משהו. אם האכילה היא בכמויות מעל הנכון עבורי, אולי לא ארגיש כלל רעב! אם האכילה היא בכמויות נמוכות ממה שגופי זקוק – תחושת הרעב קיימת באופן מתמשך, ובמקרים קיצוניים אובדת אם מפסיקים להיענות לה.
  
היות ובמרבית המקרים ההתמקדות היתרה במשקל והיקפים מועדת, בסופו של דבר, להשפיע לטובה על המראה ועל דימוי הגוף, חשוב להזכיר שישנם עוד היבטים חשובים לא פחות שמשפיעים על נראות גופנו:
  • יציבה והחזקת הגוף: יציבה נכונה משפיעה על מראה מושך יותר, מקרינה הלך רוח ותפיסה עצמית פנימית כלפי חוץ ועשויה להיות מכריעה בכל הנוגע לנראות.
חיוני למצוא את מנח הגוף שמאפשר לעמוד השדרה להיות ישר וזקוף, מה שמשפיע באופן מרחיק לכת על נראותו של הגוף, וגם על בריאותו.
כתפיים משוכות לאחור, שכמות במנח נייטרלי וחזה פתוח – משפיעים על צ'קרת הלב, ועל מידת הפתיחות שלנו לאחרים ולעולם, כמו גם על בריאות הנשימה ושחרור שרירי החזה והגב העליון.
לעתים קרובות חזה מכונס וכתפיים משוכות קדימה או מעלה מקרינים וגם באמת מצביעים על רגשות בלתי פתורים כמו בושה, מתח, סגירות והגנתיות מול הזולת, חוסר ביטחון עצמי ועוד.
היבטים אלה נראים דרך הגוף – ומפחיתים את הקרנת היופי והעוצמה כלפי חוץ, כששינוי תנוחת היציבה וההתייחסות לעצמנו מבפנים עשויים לשנות את המראה לחלוטין.
איזון בין הבטן לגב התחתון – איסוף שרירי הבטן ונשימה שמגיעה מטה עד בסיס הגוף והגב – משפיעים רבות על העוצמה של פלג הגוף התחתון שאמור ונועד לשאת את יתר הגוף עליו, ויש להם גם השפעה מכרעת על נראות הגוף.
איזון בין פלג גוף תחתון לפלג גוף עליון – משפיע מאוד על המראה וגם על הבריאות והתחושה הפנימית.
 
  • איזון בין טונוס שרירים נכון לבין הרפיה: גופנו מקרין יופי וגמישות, קלילות וחיוניות חיננית ככל שאנחנו מקיימות איזון נכון בין טונוס שרירים ויטאלי לבין הרפיה ושחרור.
כשהגוף או חלקים ממנו מכווצים מידיי הם מקרינים נוקשות, מרגישים ונראים פחות גמישים ותנועתיים, ולעומת זאת אם הם רפויים מידיי – הם נחווים ונראים כרפוסים.
הגוף נראה במיטבו כשיש בו טונוס נכון שמאוזן עם הרפיה במידה המתאימה.
 
  • תנועה: האופן בו אנחנו מתנועעים מבטא הלכי רוח, מקרין החוצה דימוי עצמי ואנרגיה, ומשפיע מאוד מאוד על הנראות שלנו.
חשוב לאפשר לגופנו לנוע די צורכו, ולאזן את הנטייה הרווחת בתקופתנו לאורח חיים יושבני ולעיסוקים בעיקר מנטליים.
גוף שלא נע – מתנוון ונהיה חולה וכואב.
תנועה הרמונית, אלגנטית, מלאת חיוניות שמקרינה דימוי עצמי שמכיר ביופי ובחוזקות שלי – מקרינה חינניות ומעלה את כוח המשיכה פלאים.
 
  • טיפוח וביגוד: בחירת בגדים שמבטאים את האישיות שלי, מחמיאים לגופי ולפניי, ומבטאים אהבה, הערכה וטיפוח עצמיים – משפיעים מאוד על הופעה מושכת ויפה.
ככלל, טיפוח עצמי של עור הפנים והגוף ושל ההופעה הם מעשה אוהב כלפי עצמנו, ואהבה זו מאירה אותנו ומקרינה מיופייה על הנראות החיצונית.
 
  • מצב הרוח ו'האור בעיניים': מידת פתיחת הלב, האהבה והחיוניות שאנחנו מרגישות מקרינים החוצה וניכרים בעיניים ובאנרגיה שלנו, משפיעים על התנועה ואחזקת הגוף, ועל המוטיבציה שלנו לטפח את עצמנו ולהיראות במיטבנו.
 
אופן בחירת סוגי המזונות הנכונים לנו בצורה אינטואיטיבית
אז... מסתבר שמזון הוא לא רק אוסף של ערכים קלוריים...
יש לו בהחלט איכויות ומאפיינים שניתן להרגיש אינטואיטיבית, למשל:
  • טמפרטורת ההגשה: אוכל יכול להיות מוגש קר, חם, קפוא, רותח בטמפרטורת החדר...
ובכל עיתוי, באופן שמושפע הן מהאקלים החיצוני והן מהאקלים הפנימי – עשוי להיות מתאים לנו טמפרטורת הגשה אחרת.
 
  • טמפרטורה אנרגטית: מנטה ונענע הם קרים, גם אם מוגשים בתה רותח, ואילו פלפל חריף וקינמון הם חמים.
אמנם כדי לדעת את סוגי הטמפרטורה האנרגטית של כל המזונות צריך ידע נוסף – אבל חלק לא מבוטל מהם ניתן לחוש אנרגטית ובאופן אינטואיטיבי.
 
  • יובש ורטיבות: ישנם מזונות יבשים יותר כמו לחם וכריכים, קרקרים ושאר מאפים, מזונות מבושלים או טריים עסיסיים ושופעי נוזלים כדוגמת פירות וירקות, מרק, תבשילים... בכל רגע ועיתוי אתם עשויים להזדקק למזון יבש או עסיסי – ותוכלו לדעת מה ההזדקקות אם תקשיבו לה.
  • מרכיבים תזונתיים: לא חייבים להתבונן על טבלת הערכים התזונתיים כדי לדעת ולהרגיש שירקות ופירות מכילים הרבה ויטמינים ומינרלים שמזינים את הגוף ומרעננים אותו, שטופו וקטניות מכילים חלבונים שמחזקים את החוסן והעוצמה ומסייעים לבנות את הגוף, שמזונות פחמימתיים כמו לחם ואורז מעניקים אנרגיה זמינה לגוף שמעניקה תחושת שובע ממושכת ואילו ממתקים מעניקים אנרגיה זמינה – שלא משביעה ו'מתבזבזת' מהר יחסית.
 
  • סיבים תזונתיים: מזונות כמו לחמים מקמחים מלאים, ירקות ופירות, קוואקר ועוד – מכילים כולם כמות גבוהה יחסית של סיבים תזונתיים, שנחשבים לחלק מתזונה בריאה, היות והם מקדמים את תנועת המעיים.
כמות צריכת הסיבים התזונתיים יכולה אף היא להיות מותאמת אינטואיטיבית לצרכים האישיים, כאשר נטייה לעצירות ולתנועת מעיים אטית מידיי היא סימן לצורך להגביר את צריכת הסיבים התזונתיים.
לעומת זאת יציאות מרובות, יותר מאחת ליום, מחלות מעי דלקתיות וקשיי עיכול על רקע עודף פעילות של המעי, הם סימן לצורך להפחית את כמות הסיבים התזונתיים.
 
  • טעמים: לטעמים העיקריים: חמוץ, מלוח, מתוק, מר וחריף, השפעות אנרגטיות שונות והרפואה הסינית מדברת אפילו על השפעה פנימית ישירה על איברים פנימיים בהתאם לטעם.
מעניין לבדוק לאלו טעמים אתם נמשכים יותר, מה הצורך העמוק שעומד מאחורי ההזדקקות לטעמים שונים ולרתיעה מאחרים.
במידה ומשיכה לטעם מסוים או רתיעה מאחר הן קיצוניות – כלומר גורמות לנו לאכול או להימנע ממאכלים באופן שאינו הולם את הצרכים האמתיים של גופנו – יש מקום להיגמל מצריכה יתר של טעם מסוים או להרגיל את עצמנו בהדרגה להכיל טעם אחר שחסר בתזונה.
במצב של היעדר התמכרות או נטייה יתרה או מוגזמת לטעם מסוים ורתיעה קיצונית מטעם אחר – קל יותר להקשיב ולהרגיש לאיזה טעם אני זקוקה בכל רגע.
 
  • מרקם: מזונות יכולים להיות פריכים ונגיסים או רכים ומלטפים, מחוספסים או חלקים, אווריריים או כבדים יותר ועוד.
מרקם מדויק עונה על צורך פנימי מסוים ושונה בכל רגע, וניתן להקשיב גם לזה.
 
מידת השובע
התבוננות על התחושות הפנימיות והגופניות שעולות בהשפעת מידת האכילה יכולה לכוון אותנו לאכילה במידה הנכונה.
מנגנון השובע והרעב אמור ומיועד לכוון אותנו נכונה בכל הנוגע לכמות האוכל הדרושה לנו, ועשוי לחזור ולתפקד אם מנפים ממנו את ההישענות על משובים חיצוניים ומספריים.
כאמור, על מנת שזה יקרה חיוני להחזיר את עצם החיבור לתחושת הרעב, ואם היא חסרה – בגלל אכילה מתמדת או עודפת – יש להרחיב את המרווחים בין הארוחות ולצמצם את כמות המזון עד שנוכל לשוב ולחוש אותה.
אין מה לפחד או לחשוש מתחושת הרעב – היא מנגנון בריא שנועד לכוון אותנו, וטוב להרגיש את קיומו.
מצד שני, אין מה להתמכר לתחושת הרעב או לשמוח ולדחוף לכך שהיא תגבר – על ידי הימנעות מאכילה.
הגוף חווה רעב מתמשך כמצב חירום, וגם אם הוא מוביל לירידה במשקל שאולי משמחת אותנו – זה לא באופן בריא והרמוני.
תחושת שובע מאוזנת היא נעימה, מרגיעה, ומשביעת-רצון, ואילו שובע מוגזם מכביד, מעייף ומעיק.
 רצוי לחפש בזמן האכילה, את תחושת השובע המאוזנת והנכונה, וכשהיא מגיעה להפסיק לאכול.
 
אכילה בהקשבה פנימית והפחתת הסחות דעת
תחושות רעב ושובע, איכויות של מזונות, ואופן השפעתם עלינו – הם כולם היבטים שמצריכים תשומת לב עדינה והקשבה רגישה.
לא נוכל להתקדם באמת לתזונה אינטואיטיבית שיכולה לאפשר לנו לאכול מתוך אהבה לעצמנו ובאופן שמיטיב אתנו באמת – אם אנחנו חוטפים מאכלים מתוך היסח הדעת, קוראים עיתון או צופים בטלוויזיה בזמן האכילה.
ניתן ואפשר לקדש באהבה ובתשומת לב מיטיבה את האינטראקציה שלנו עם אוכל ואכילה, מתוך התבוננות בתחושות הפנימיות לצד ההתרחשויות החיצוניות.