אלמנט העץ ומערכת יחסים חברתיות

ראשי >תקשורים ומאמרים>מאמרים>אלמנט העץ ומערכת יחסים חברתיות
אלמנט העץ וריפוי מערכות היחסים החברתיות
המסרים הבאים נובעים ומהתווים בטבעיות מתוך אור אינסוף....
האדם הוא כמו עץ, לא בודד בשדה אלא בתוך היער.
לכל עץ קיום בפני עצמו, בה בעת כל עץ מהווה חלק בלתי נפרד מהיער.

לכל אדם נתיב רוחני של התפתחות, הייחודי ומיועד לו או לה,
בה בעת כל הנתיבים מהווים חלק בלתי נפרד מנתיב ההתפתחות הרוחני של האבולוציה האנושית, של הישות האנושית האחת כולה.
הישות האנושית מורכבת מנשמותיהם של בני האדם: אלה שהיו והתקיימו בגוף בשר ודם על פני האדמה, בעבר, בהווה או יתקיימו כך בעתיד.
הבחירה להיוולד לגלגול חיים אנושית היא חופשית ואישית לכל נשמה וישות, הקיום האנושי לעולם אינו נכפה על איש או אישה.
עם זאת, עם הלידה אל תוך הקיום האנושי ולפניה, מקבלת על עצמה הנשמה את הנכונות לקחת חלק בחוקי המשחק של הקיום האנושי על פני האדמה, הבסיסיים ביותר שנבראו ונבראים מראש, נוגעים לעצם תפישת המציאות דרך החושים הפיזיים, ולקבלת מסגרות כמו זמן ומרחב.
מסגרות אלו הופכות למורכבות יותר בהדרגה, והן נוצרות ומפותחות כל העת על ידי חברת בני האדם במעגלים השונים שהיא יוצרת.  
אם אלמנט המתכת עוסק בגבולות ובמסגרות החוקים והכללים שמפרידים כל אדם לזהותו העצמית אבל גם מאפשרים את הקיום המשותף של בני האדם זה עם זה, הרי שאלמנט העץ מייצג את היכולת לעלות אל מעבר למגבלות, החוקים וההפרדות, אל תוך פרספקטיבה רחבה יותר, זו שמקורה בהוויה שלפני ואחרי הבחירה להיוולד אל גוף פיזי בחיים האנושיים. פרספקטיבה גבוהה זו מאפשרת לאדם לראות את החזון האישי שלו ולהתכוונן אליו, כמו גם אל דרכי התרחבותו לחזונות חברתיים.
כמו עץ שמצמיח את עצמו מעלה על מעבר לחופת העצים ביער, כדי ליצור קשר ישיר עם השמש, ולחדש את חיותו בתוך המפגש עם השמיים, שמעבר למרחב המשותף של היער.

מתוך החיבור בין צמרת העץ לאור השמיים, נוצרת אנרגיה פוטנציאלית, וזו באה לידי ביטוי מבחינה אנושית ברעיונות, כוונות, רצון וחזונות, אשר מתגלמים ומחלחלים בהדרגה מטה, כמו האנרגיה שזורמת ונוצרת בעלים, ומחלחלת אל כל חלקי העץ התחתונים יותר.
אנרגיה פוטנציאלית שמקורה בחיבור הרוחני ובחזון, נפרטת לפעולות ודרכי הוצאה אל הפועל, שלבים ומשימות והיבטים שונים בעשייה ובגישה, בפעולה וברגש, במחשבה ובתודעה, בשלל דרכי ההתבטאות האנושית.
 
ההיבט באדם שהוא כמו עץ, מוציא את ההיבטים האלה אל הפועל בעזרת שאיבת האנרגיה וההזנה מהארץ.
כפי שהשמיים ואורם משותפים וחופשיים לכולם, ובו זמנית המפגש עמם הוא אינטימי לכל עץ ועץ ולכל אדם ואדם,  כך גם האדמה משותפת לכל העצים ביער, והחיים על פני האדמה  הנם מכנה משותף לכל בני האדם.
 
איזון מערכות היחסים בין היחיד לחברה דרך אלמנט העץ, עוסק בשימור, הטיפוח וההגנה של המרחב בו מתקיים הקשר בין החיבור האינדיווידואלי של היחיד אל הרוח, על ההשראה, החזון והפרספקטיבה הגבוהה שנובעים ממנו באופן אישי לכל אדם,
לבין דרכי ההוצאה לפועל והגשמה האישיות ונקודות החיבור וההשקה שלהם עם שאר העצים ביער, עם שאר בני האדם החולקים יחד את אותה האדמה.
 
כאשר אנחנו מכווננות ומכווננים אל החיבור הרוחני ולחזון האישי בחיינו, והוא פתוח בנו בחופשיות, זאת אומרת שאין לנו צורך לדחוף אותו מאוד כדי להפיץ אותו וגם לא להסתיר אותו מאחרים, האנרגיה שלנו תמשוך באופן טבעי את בני האדם והאנשים שהנוכחות שלהם יכולה לתמוך, לאפשר ולקדם את החזון שלנו והתפתחותנו הרוחנית.
 
לעתים יש צורך באיזון של נטיות אישיות להפצה כוחנית של חזונות ורצונות אישיים, ואצל אנשים אחרים – איזון  של נטייה להסתרה או סגירות של רצונות וחזונות אישיים המודחקים פנימה.
איזון של נטייה להפצה כוחנית מדיי של חזון או רצון אישי, יכול להתבסס על הידיעה העמוקה והפנימית שאין ברכה בשיתופי פעולה כפויים, ואין חסד בעזרה שאנשים אחרים יתנו לנו, גם אם היא מנותבת להגשמת חזון או רצון אישי גבוה ומיטיב – אם הם יעשו זאת מתוך אילוץ, רגשות אשמה, כורח או לחץ חברתי.
הרצון החופשי יכול להתחבר, גם לזה של אנשים שונים, וכאשר שיתופי פעולה נעשים מתוך רצונם החופשי של כל הנוגעים בדבר, הם יכולים בקלות רבה יותר להגיע לכדי הרמוניה.
אנשים שהאישיות שלהם נוטה יותר להחצנה, ולהפצת חזונות ורצונות אישיים שלהם בקרב אנשים אחרים,  באופן שלעתים גובל בכוחניות מסוימת, כדי להנהיג, להוביל או לקבל עזרה מהזולת בהגשמה שהם רואים בעיני רוחם, זקוקים במרבית המקרים לאזן את האנרגיה שהם משדרים עם כיוון ההופכי, של קליטת האנרגיה.
זאת אומרת שהם זקוקים להפחית את הזמנים והעוצמה בהם הם משדרים את האנרגיה כלפי חוץ ומנסים להשפיע.
ובמקביל, עליהם ליצור מקום, מרחב, זמן קבלה ונכונות לאפשרות להקשיב לחזון ולרצון של אנשים אחרים, לצרכים ולמשוב שמגיע מהסביבה ולסימנים וההכוונות המגיעים אליהם מהיקום דרך הסביבה ודרך הזולת.
 
במצב בו הפצת האנרגיה החוצה מוקצנת או מוגזמת אל מעבר למידה הטבעית והנכונה לאותו אדם, מצב כזה יבוא לידי ביטוי בתחושה של מאמץ בהפצה של רעיון או כוונה.
מאמץ זה יכול לבוא לידי ביטוי בניסיונות לשכנע אנשים, במאבקי כוחות, ויכוחים, בתחושת התאמצות בתקשורת הבינאישית, ובחוויה של ניסיונות סיזיפיים וחוזרים לגרום לאנשים להבין אותי ולהסכים איתי.
לעתים קרובות, מאמצים כאלה נובעים בשורשם בצורך באישור מהזולת, ומקורם באגו.
זה הלך רוח שמלווה באמונה האשלייתית והמזיקה, שרק אם אנשים אחרים ילכו אחריי בדרך בה אני רואה את הדברים אז אוכל להרגיש שההגשמה שלי שלמה ומלאה.
 
חשוב לזכור שלעולם לא יכולה להיות ברכה בכך, וזה גם לא אפשרי, לגרום לאנשים אחרים לנהוג באופן שמנוגד לטבע שלהם – ולהותיר אותם שלמים ומלאי חיוניות.
כאשר אנשים פועלים כנגד הטבע שלהם, החיוניות שלהם פוחתת ומתכלה, ההרמוניה משתבשת, החיבור נהיה צורם ומאומץ.
 
אם הסימנים האלה מופיעים אצל אנשים שהנטייה שלהם היא להחצנה, הם יכולים להוות סימן לכך שזה הזמן והמקום להפנות את תשומת הלב פנימה ולהקשיב, קודם כל לעצמנו וגם לאחרים סביבנו.
רק כאשר מפסיקים לשדר ניתן להקשיב ברגישות קליטה מספקת, ולקלוט היטב ובצלילות את המסרים, שההשגחה האלוהית והמיטיבה מעבירה לנו כל העת בכל מפגש והתרחשות, דרך כל מה שאנחנו פוגשים, בכל רגע.
אדם יכול להקשיב רק כאשר הוא מפסיק להשמיע, כי כשהוא משמיע הוא שומע את עצמו ופחות רגיש לקלוט את מה שמתרחש סביבו.

לעומת זאת, אנשים שרגילים להיות בקליטה ובספיגה, להיות קשובים , פגיעים לעתים, חומלים ואפילו מרחמים כלפי אנשים רבים, ונוטים לריצוי, ומרגישים מושפעים מאוד ורגישים לסביבתם – זקוקים לאיזון ההופכי המשלים, להפסיק מפעם לפעם את הרגישות המכוונת לקליטה, לטובת חיבור למרכז של עצמם, באופן נפרד ומנותק מכל הקולות החיצוניים מסביב.
העצמה, התרחבות ושפיעה של האנרגיה במרכז שלהם, מובילות בהמשך ובאופן טבעי להשפעה על סביבתם, ושידור של האנרגיה החוצה.
שידור זה, קודם כל ממלא את ההילה ואת המרחב העצמי של אדם זה.
בהמשך, ורק לאחר שהחיבור אל המרכז מחבר והאנרגיה הפנימית מתמלאת ושופעת, ניתן להשפיע ולהיטיב, ולהאיר גם כלפי חוץ לעבר אחרים.
 
חלק מהאנשים שזקוקים לאיזון כזה מרגישים שהם נוטים להתייעץ עם אנשים רבים ונותרים מבולבלים מבלי לדעת מה הרצון האותנטי שלהם.
אחרים מרגישים שהם אינם מתייעצים עם איש, אבל רגישים, פגיעים וחשופים מאוד להשפעות האנרגטיות והרגשיות של אנשים מסביב, כאשר ישנם קשרים חברתיים איתם ואפילו כאשר אין קשרים כאלה, מעצם נוכחותם של אנשים אחרים.
 
לפעמים התגובות הטבעיות למצבים האלה הם לנסות לחזק את הגבולות של אלמנט המתכת, ליצור הפרדה טובה ויעילה יותר, בינם לבין הזולת.
אך חשוב להבין שהפרדה יעילה ככל שתהיה לא מספיקה במידה והמרכז הפנימי חלש.
מכיוון שההפרדה באופן טבעי תוחמת מלאות ושפע פנימיים, אם ההפרדה תוחמת ריקות – היא עלולה לבודד את האדם באופן שמחליש אותו.
על מנת שהפרדות של אלמנט המתכת והגבולות הנכונים בין אדם לחברו יהיו מיטיבים, יש צורך בכך שהמרכז יהיה שופע.
חיבור לרצון הפנימי ולחזון הגבוה על חיי, הוא הדרך הנכונה והעיקרון המרפא והמאזן שיכול למלא את המרכז ואת האדמה, דרך אלמנט העץ.
 
כמו העצים היוצרים תאית וחומר אורגאני וביולוגי מזין באמצעות המפגש עם אור השמיים והפוטוסינתזה, ומזינים דרכו את עצמם, וכאשר העלים נושרים מהעץ – גם את האדמה עליו הוא צומח.
על מנת שהעץ יוכל לעשות את כל הדברים האלה הוא זקוק למפגש אישי ואינדיווידואלי עם האור.
לצורך כך, הוא רואה את עצמו נפרד, לזמן מה, מהיער כולו, ומרשה לעצמו לעלות אל מעבר לחופה של כלל העצים, ולראות בפני עצמו את אור השמיים, לחוות בתוכו באופן פתוח ואישי מאוד, את החיבור אל הרוח.
 
תופעות אכזריות בקרב חברת בני האדם מתרחשות הרבה פעמים כאשר אנשים מחליפים את החיבור האישי שלהם אל הידיעה הפנימית והרוח באופן אינדיווידואלי, את הקשר עם הלב והידיעה בתוך עצמם, וממירים את היבטים הללו בביטחון ובוודאות שמעניקה הקבוצה.
אנשים שואבים ביטחון ויציבות מתחושה של צדקת הדרך ושלמות עם עצמם.
אם הכוח החברתי מחליף את החיבור של כל אחד עם עצמו, עם הנשמה שהוא, הוא יוצר ביטחון ושלמות מזויפים.
עץ הדעת טוב ורע, והאבחנה בין טוב ורע, מיועדים להיות מתוך עומק לבו ותהליכיו הפנימיים הרוחניים של האדם עם עצמו ועם אלוהיו.
חברה שהיא מושתתת על ערכים של צדק ואחווה וערבות הדדית, היא כזו שבה כל פרט מחובר אל העומק, אל עצמו, אל הנשמה שלו ואל אלוהיו, ועל בסיס חיבור זה יוצר את הקשרים החברתיים עם שאר הפרטים שלוקחים חלק בקבוצה.
 
בתוך כך ניתן לשים לב ולתת את הדעת לזה שאף אישור קבוצתי ונורמטיבי מהחברה באשר יהיה לעולם אינו יכול להחליף באמת ובמלאות את השלמות האותנטית של האדם עם עצמו, עם מה שהוא מאמין, עם המוסר הפנימי שבו, עם הדעת טוב ורע שלו, הקשר עם אלוהיו.
דווקא מתוך החיבור הפנימי יותר של אדם עם עצמו תחילה, ניתן לפתוח את הלב בחמלה אמתית ועמוקה יותר אל אנשים מאחרים באשר הם, בין אם הם דומים לי או שונים ממני, בין אם הם חלק מהמעגל החברתי או הקהילתי –או שהם במעגלים אחרים.
באופן פרדוקסלי, החיבור לישות האנושית השלמה והאחדות בין כולנו, מתרחש מתוך האדם עם עצמו תחילה.
כי רק כאשר אני קשוב אל עצמי אני יכול להיות קשוב לאחרים, רק כשאני שלמה עם עצמי, אני יכולה באמת להיפתח לדעות של אחרים בלי שזה יאיים עליי, בלא שאנסה לשכנע אותם, להצטדק, להיאבק או לנצח בוויכוח.
רק כאשר אני מחוברת אל עצמי ומיטיבה כלפי עצמי, אני יכולה באמת להיטיב עם אחרים ולהשפיע עליהם אור.
רק כאשר אני מתמלא ומקבל יש לי מה להשפיע על הזולת.          
 
אלמנט העץ וריפוי מערכות היחסים החברתיות
המסרים הבאים נובעים ומהתווים בטבעיות מתוך אור אינסוף....
האדם הוא כמו עץ, לא בודד בשדה אלא בתוך היער.
לכל עץ קיום בפני עצמו, בה בעת כל עץ מהווה חלק בלתי נפרד מהיער.

לכל אדם נתיב רוחני של התפתחות, הייחודי ומיועד לו או לה,
בה בעת כל הנתיבים מהווים חלק בלתי נפרד מנתיב ההתפתחות הרוחני של האבולוציה האנושית, של הישות האנושית האחת כולה.
הישות האנושית מורכבת מנשמותיהם של בני האדם: אלה שהיו והתקיימו בגוף בשר ודם על פני האדמה, בעבר, בהווה או יתקיימו כך בעתיד.
הבחירה להיוולד לגלגול חיים אנושית היא חופשית ואישית לכל נשמה וישות, הקיום האנושי לעולם אינו נכפה על איש או אישה.
עם זאת, עם הלידה אל תוך הקיום האנושי ולפניה, מקבלת על עצמה הנשמה את הנכונות לקחת חלק בחוקי המשחק של הקיום האנושי על פני האדמה, הבסיסיים ביותר שנבראו ונבראים מראש, נוגעים לעצם תפישת המציאות דרך החושים הפיזיים, ולקבלת מסגרות כמו זמן ומרחב.
מסגרות אלו הופכות למורכבות יותר בהדרגה, והן נוצרות ומפותחות כל העת על ידי חברת בני האדם במעגלים השונים שהיא יוצרת.  
אם אלמנט המתכת עוסק בגבולות ובמסגרות החוקים והכללים שמפרידים כל אדם לזהותו העצמית אבל גם מאפשרים את הקיום המשותף של בני האדם זה עם זה, הרי שאלמנט העץ מייצג את היכולת לעלות אל מעבר למגבלות, החוקים וההפרדות, אל תוך פרספקטיבה רחבה יותר, זו שמקורה בהוויה שלפני ואחרי הבחירה להיוולד אל גוף פיזי בחיים האנושיים. פרספקטיבה גבוהה זו מאפשרת לאדם לראות את החזון האישי שלו ולהתכוונן אליו, כמו גם אל דרכי התרחבותו לחזונות חברתיים.
כמו עץ שמצמיח את עצמו מעלה על מעבר לחופת העצים ביער, כדי ליצור קשר ישיר עם השמש, ולחדש את חיותו בתוך המפגש עם השמיים, שמעבר למרחב המשותף של היער.

מתוך החיבור בין צמרת העץ לאור השמיים, נוצרת אנרגיה פוטנציאלית, וזו באה לידי ביטוי מבחינה אנושית ברעיונות, כוונות, רצון וחזונות, אשר מתגלמים ומחלחלים בהדרגה מטה, כמו האנרגיה שזורמת ונוצרת בעלים, ומחלחלת אל כל חלקי העץ התחתונים יותר.
אנרגיה פוטנציאלית שמקורה בחיבור הרוחני ובחזון, נפרטת לפעולות ודרכי הוצאה אל הפועל, שלבים ומשימות והיבטים שונים בעשייה ובגישה, בפעולה וברגש, במחשבה ובתודעה, בשלל דרכי ההתבטאות האנושית.
 
ההיבט באדם שהוא כמו עץ, מוציא את ההיבטים האלה אל הפועל בעזרת שאיבת האנרגיה וההזנה מהארץ.
כפי שהשמיים ואורם משותפים וחופשיים לכולם, ובו זמנית המפגש עמם הוא אינטימי לכל עץ ועץ ולכל אדם ואדם,  כך גם האדמה משותפת לכל העצים ביער, והחיים על פני האדמה  הנם מכנה משותף לכל בני האדם.
 
איזון מערכות היחסים בין היחיד לחברה דרך אלמנט העץ, עוסק בשימור, הטיפוח וההגנה של המרחב בו מתקיים הקשר בין החיבור האינדיווידואלי של היחיד אל הרוח, על ההשראה, החזון והפרספקטיבה הגבוהה שנובעים ממנו באופן אישי לכל אדם,
לבין דרכי ההוצאה לפועל והגשמה האישיות ונקודות החיבור וההשקה שלהם עם שאר העצים ביער, עם שאר בני האדם החולקים יחד את אותה האדמה.
 
כאשר אנחנו מכווננות ומכווננים אל החיבור הרוחני ולחזון האישי בחיינו, והוא פתוח בנו בחופשיות, זאת אומרת שאין לנו צורך לדחוף אותו מאוד כדי להפיץ אותו וגם לא להסתיר אותו מאחרים, האנרגיה שלנו תמשוך באופן טבעי את בני האדם והאנשים שהנוכחות שלהם יכולה לתמוך, לאפשר ולקדם את החזון שלנו והתפתחותנו הרוחנית.
 
לעתים יש צורך באיזון של נטיות אישיות להפצה כוחנית של חזונות ורצונות אישיים, ואצל אנשים אחרים – איזון  של נטייה להסתרה או סגירות של רצונות וחזונות אישיים המודחקים פנימה.
איזון של נטייה להפצה כוחנית מדיי של חזון או רצון אישי, יכול להתבסס על הידיעה העמוקה והפנימית שאין ברכה בשיתופי פעולה כפויים, ואין חסד בעזרה שאנשים אחרים יתנו לנו, גם אם היא מנותבת להגשמת חזון או רצון אישי גבוה ומיטיב – אם הם יעשו זאת מתוך אילוץ, רגשות אשמה, כורח או לחץ חברתי.
הרצון החופשי יכול להתחבר, גם לזה של אנשים שונים, וכאשר שיתופי פעולה נעשים מתוך רצונם החופשי של כל הנוגעים בדבר, הם יכולים בקלות רבה יותר להגיע לכדי הרמוניה.
אנשים שהאישיות שלהם נוטה יותר להחצנה, ולהפצת חזונות ורצונות אישיים שלהם בקרב אנשים אחרים,  באופן שלעתים גובל בכוחניות מסוימת, כדי להנהיג, להוביל או לקבל עזרה מהזולת בהגשמה שהם רואים בעיני רוחם, זקוקים במרבית המקרים לאזן את האנרגיה שהם משדרים עם כיוון ההופכי, של קליטת האנרגיה.
זאת אומרת שהם זקוקים להפחית את הזמנים והעוצמה בהם הם משדרים את האנרגיה כלפי חוץ ומנסים להשפיע.
ובמקביל, עליהם ליצור מקום, מרחב, זמן קבלה ונכונות לאפשרות להקשיב לחזון ולרצון של אנשים אחרים, לצרכים ולמשוב שמגיע מהסביבה ולסימנים וההכוונות המגיעים אליהם מהיקום דרך הסביבה ודרך הזולת.
 
במצב בו הפצת האנרגיה החוצה מוקצנת או מוגזמת אל מעבר למידה הטבעית והנכונה לאותו אדם, מצב כזה יבוא לידי ביטוי בתחושה של מאמץ בהפצה של רעיון או כוונה.
מאמץ זה יכול לבוא לידי ביטוי בניסיונות לשכנע אנשים, במאבקי כוחות, ויכוחים, בתחושת התאמצות בתקשורת הבינאישית, ובחוויה של ניסיונות סיזיפיים וחוזרים לגרום לאנשים להבין אותי ולהסכים איתי.
לעתים קרובות, מאמצים כאלה נובעים בשורשם בצורך באישור מהזולת, ומקורם באגו.
זה הלך רוח שמלווה באמונה האשלייתית והמזיקה, שרק אם אנשים אחרים ילכו אחריי בדרך בה אני רואה את הדברים אז אוכל להרגיש שההגשמה שלי שלמה ומלאה.
 
חשוב לזכור שלעולם לא יכולה להיות ברכה בכך, וזה גם לא אפשרי, לגרום לאנשים אחרים לנהוג באופן שמנוגד לטבע שלהם – ולהותיר אותם שלמים ומלאי חיוניות.
כאשר אנשים פועלים כנגד הטבע שלהם, החיוניות שלהם פוחתת ומתכלה, ההרמוניה משתבשת, החיבור נהיה צורם ומאומץ.
 
אם הסימנים האלה מופיעים אצל אנשים שהנטייה שלהם היא להחצנה, הם יכולים להוות סימן לכך שזה הזמן והמקום להפנות את תשומת הלב פנימה ולהקשיב, קודם כל לעצמנו וגם לאחרים סביבנו.
רק כאשר מפסיקים לשדר ניתן להקשיב ברגישות קליטה מספקת, ולקלוט היטב ובצלילות את המסרים, שההשגחה האלוהית והמיטיבה מעבירה לנו כל העת בכל מפגש והתרחשות, דרך כל מה שאנחנו פוגשים, בכל רגע.
אדם יכול להקשיב רק כאשר הוא מפסיק להשמיע, כי כשהוא משמיע הוא שומע את עצמו ופחות רגיש לקלוט את מה שמתרחש סביבו.

לעומת זאת, אנשים שרגילים להיות בקליטה ובספיגה, להיות קשובים , פגיעים לעתים, חומלים ואפילו מרחמים כלפי אנשים רבים, ונוטים לריצוי, ומרגישים מושפעים מאוד ורגישים לסביבתם – זקוקים לאיזון ההופכי המשלים, להפסיק מפעם לפעם את הרגישות המכוונת לקליטה, לטובת חיבור למרכז של עצמם, באופן נפרד ומנותק מכל הקולות החיצוניים מסביב.
העצמה, התרחבות ושפיעה של האנרגיה במרכז שלהם, מובילות בהמשך ובאופן טבעי להשפעה על סביבתם, ושידור של האנרגיה החוצה.
שידור זה, קודם כל ממלא את ההילה ואת המרחב העצמי של אדם זה.
בהמשך, ורק לאחר שהחיבור אל המרכז מחבר והאנרגיה הפנימית מתמלאת ושופעת, ניתן להשפיע ולהיטיב, ולהאיר גם כלפי חוץ לעבר אחרים.
 
חלק מהאנשים שזקוקים לאיזון כזה מרגישים שהם נוטים להתייעץ עם אנשים רבים ונותרים מבולבלים מבלי לדעת מה הרצון האותנטי שלהם.
אחרים מרגישים שהם אינם מתייעצים עם איש, אבל רגישים, פגיעים וחשופים מאוד להשפעות האנרגטיות והרגשיות של אנשים מסביב, כאשר ישנם קשרים חברתיים איתם ואפילו כאשר אין קשרים כאלה, מעצם נוכחותם של אנשים אחרים.
 
לפעמים התגובות הטבעיות למצבים האלה הם לנסות לחזק את הגבולות של אלמנט המתכת, ליצור הפרדה טובה ויעילה יותר, בינם לבין הזולת.
אך חשוב להבין שהפרדה יעילה ככל שתהיה לא מספיקה במידה והמרכז הפנימי חלש.
מכיוון שההפרדה באופן טבעי תוחמת מלאות ושפע פנימיים, אם ההפרדה תוחמת ריקות – היא עלולה לבודד את האדם באופן שמחליש אותו.
על מנת שהפרדות של אלמנט המתכת והגבולות הנכונים בין אדם לחברו יהיו מיטיבים, יש צורך בכך שהמרכז יהיה שופע.
חיבור לרצון הפנימי ולחזון הגבוה על חיי, הוא הדרך הנכונה והעיקרון המרפא והמאזן שיכול למלא את המרכז ואת האדמה, דרך אלמנט העץ.
 
כמו העצים היוצרים תאית וחומר אורגאני וביולוגי מזין באמצעות המפגש עם אור השמיים והפוטוסינתזה, ומזינים דרכו את עצמם, וכאשר העלים נושרים מהעץ – גם את האדמה עליו הוא צומח.
על מנת שהעץ יוכל לעשות את כל הדברים האלה הוא זקוק למפגש אישי ואינדיווידואלי עם האור.
לצורך כך, הוא רואה את עצמו נפרד, לזמן מה, מהיער כולו, ומרשה לעצמו לעלות אל מעבר לחופה של כלל העצים, ולראות בפני עצמו את אור השמיים, לחוות בתוכו באופן פתוח ואישי מאוד, את החיבור אל הרוח.
 
תופעות אכזריות בקרב חברת בני האדם מתרחשות הרבה פעמים כאשר אנשים מחליפים את החיבור האישי שלהם אל הידיעה הפנימית והרוח באופן אינדיווידואלי, את הקשר עם הלב והידיעה בתוך עצמם, וממירים את היבטים הללו בביטחון ובוודאות שמעניקה הקבוצה.
אנשים שואבים ביטחון ויציבות מתחושה של צדקת הדרך ושלמות עם עצמם.
אם הכוח החברתי מחליף את החיבור של כל אחד עם עצמו, עם הנשמה שהוא, הוא יוצר ביטחון ושלמות מזויפים.
עץ הדעת טוב ורע, והאבחנה בין טוב ורע, מיועדים להיות מתוך עומק לבו ותהליכיו הפנימיים הרוחניים של האדם עם עצמו ועם אלוהיו.
חברה שהיא מושתתת על ערכים של צדק ואחווה וערבות הדדית, היא כזו שבה כל פרט מחובר אל העומק, אל עצמו, אל הנשמה שלו ואל אלוהיו, ועל בסיס חיבור זה יוצר את הקשרים החברתיים עם שאר הפרטים שלוקחים חלק בקבוצה.
 
בתוך כך ניתן לשים לב ולתת את הדעת לזה שאף אישור קבוצתי ונורמטיבי מהחברה באשר יהיה לעולם אינו יכול להחליף באמת ובמלאות את השלמות האותנטית של האדם עם עצמו, עם מה שהוא מאמין, עם המוסר הפנימי שבו, עם הדעת טוב ורע שלו, הקשר עם אלוהיו.
דווקא מתוך החיבור הפנימי יותר של אדם עם עצמו תחילה, ניתן לפתוח את הלב בחמלה אמתית ועמוקה יותר אל אנשים מאחרים באשר הם, בין אם הם דומים לי או שונים ממני, בין אם הם חלק מהמעגל החברתי או הקהילתי –או שהם במעגלים אחרים.
באופן פרדוקסלי, החיבור לישות האנושית השלמה והאחדות בין כולנו, מתרחש מתוך האדם עם עצמו תחילה.
כי רק כאשר אני קשוב אל עצמי אני יכול להיות קשוב לאחרים, רק כשאני שלמה עם עצמי, אני יכולה באמת להיפתח לדעות של אחרים בלי שזה יאיים עליי, בלא שאנסה לשכנע אותם, להצטדק, להיאבק או לנצח בוויכוח.
רק כאשר אני מחוברת אל עצמי ומיטיבה כלפי עצמי, אני יכולה באמת להיטיב עם אחרים ולהשפיע עליהם אור.
רק כאשר אני מתמלא ומקבל יש לי מה להשפיע על הזולת.